הידע שלנו על פעולות המוח עדיין לוקה בחסר. איננו יודעים מה לא תקין במוח בעת מחלה ומהו המנגנון הפתופיזיולוגי של סכיזופרניה על סימניו החיוביים והשליליים וגם הידע שלנו על איך עובדות התרופות במטופלי סכיזופרניה חלקי.

​

שתי תרופות חדשות בולטות זמינות לאחרונה בישראל:

1.  אסקטמין של  חברת יאנסן המיועדת לטיפול בדיכאון עמיד וניתנת באמצעות משאף לאף, קיבלה אישור FDA לפני כשנתיים ואישור של משרד הבריאות לפני כשנה. נמצאת במספר בתי חולים ומרפאות בארץ  והוכחה כיעילה.

2. ריאגלה של חברת דקסל המיועדת לטיפול בסכיזופרניה במבוגרים, אושרה ב EMA  ו FDA  (בארה"ב מאושרת גם לטיפול בהפרעה דו קוטבית מסוג I, הן לאפיזודת דיכאון והן לאפיזודות מאניה ומעורבות) משווקת בישראל מזה כחצי שנה. ריאגילה הוכחה כיעילה בטיפול בתסמינים שליליים של המחלה  ונמצאה יעילה גם לחולים במצבים אקוטיים.  

קריפרזין (ריאגילה) הראתה יעילות נגד הסימנים השליליים של המחלה, כגון חוסר יוזמה ואנרגיה, חוסר ברצון לעשות דברים וקשיי התמדה. מדובר על Unmet need משמעותי מאוד בסכיזופרניה. המידע עליו אנו מסתמכים בשלב זה הוא מידע מחקרי של חברות תרופות מחו"ל, הנושא עדיין לא נחקר באופן משמעותי בעולם האמיתי ואין מחקרים בישראל. חשוב לציין כי בעולם ישנם מחקרים שכן הראו שיפור אצל המטופלים בתפקוד במישור החברתי לעומת פלצבו.

מדובר גם בתרופה פחות מרדימה ולעיתים במקרה של אשפוז מדובר דווקא בחיסרון. אם חולה מאוד לא רגוע ונמצא באי שקט, נעדיף תרופה שמרגיעה ומרדימה אותו. לחולים שהתגברו על בעיה זו או לחלופין אינם סובלים מכך, יש לתרופות החדישות הללו יש יתרון.

 

בנוסף ריאגילה נמצאה כנסבלת טוב יותר לעומת תרופות מהדור השני בהיבט של תופעות לוואי כגון אי השפעה על ערכי QT, אי השפעה על תופעות המטבוליות כגון עלייה במשקל, עלייה בסוכר בדם ועלייה בכולסטרול וכן בשינוי ברמות הפרולקטין (תפקוד המיני).

​

תופעות הלוואי כוללות קצת אי שקט ויתר אקטיבציה, 11% סבלו מאי שקט לעומת אחוז יותר נמוך מפלצבו. מדובר בתרופה פחות מרדימה שגורמת לפחות תופעות מטבוליות ולכאבי ראש. בעולם ישנו ניסיון טוב לשימוש בקריפרזין להפרעה בי פולארית, על בסיס מידע מחקרי וניסיון קליני, בארץ התכשיר נרשם בימים אלה לאינדיקציה זו.